פסק-דין בתיק ת"א 1347-08

1.         לפני תביעה אשר הוגשה על ידי עמידר, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ(להלן: " התובעת") נגד גב' שושנה בושארי(להלן: " הנתבעת") לפינוי ולתשלום דמי שימוש ראויים.

2.         א.         על פי התביעה, התובעת, הבעלים ו/או המחזיקה ו/או המוסמכת לנהל ולפעול          בנכסים בבעלות המדינה, השכירה למרים גריידי ז"ל (להלן: " המנוחה" או             " הדיירת החוזית"), דירה הנמצאת ברחוב התמר 1/33א בהוד השרון (להלן:    " הדירה"), וזאת בהתאם לחוזה שכירות מיום 19.7.91.

            ב.         ביום 29.11.07 נפטרה הדיירת החוזית.

            ג.          הנתבעת, בתה של הדיירת החוזית, מחזיקה בדירה ללא רשותה של התובעת.

            ד.         התובעת דרשה מהנתבעת לפנות את הדירה אך לא נענתה.

            ה.         הנתבעת פנתה אל התובעת בבקשה להכיר בה "דייר ממשיך" על פי חוק הדיור       הציבורי. ועדת האכלוס העליונה של משרד הבינוי והשיכון דחתה בקשתה הואיל   ולא התגוררה בדירה 3 שנים ברציפות טרם פטירת המנוחה כנדרש על פי      החוק.

            ו.          הנתבעת חסרת כל מעמד בדירה ולפיכך עליה לפנותה ולהחזירה לתובעת כשהיא     פנויה מכל אדם וחפץ  וכן לשלם דמי שימוש ראויים בסך 4,558.15 ש"ח.

3.         א.         בכתב ההגנה המתוקן טוענת הנתבעת, כי מיום שבו התדרדר מצבה הבריאותי                    של הדיירת החוזית החלה לבקר ולסעוד אותה. בהמשך, כשאיבדה עצמאותה              ועם הזמן הפכה תלותית יותר, עברה להתגורר עמה. לטענתה, "סביב" מחצית              שנת 2004 הפכה דיירת קבע בדירה.

            ב.         הנתבעת טוענת, כי היא זכאית על פי דין להיות דיירת ממשיכה בהתאם                             להוראות חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, תשנ"ח - 1998 (להלן: " החוק").

            ג.          הנתבעת מכחישה דמי השימוש הראויים וטוענת, כי עליה לשלם בהתאם                            לסטנדרטים המקובלים כדיירת התובעת ובהתחשב בנתוניה האישיים.

4.         דיור

            א.         "דייר ממשיך" מוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן;

                        "בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות                             הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו,                       ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים                                לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד                        הסיעודי".

                        "זכאי" מוגדר כדלקמן:

                        "מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או                      בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים".

            ב.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי המנוחה הייתה "זכאי" כהגדרת המונח בחוק.

במצב דברים זה, יש לבחון האם התגוררה הנתבעת בדירה עם המנוחה במשך        שלוש שנים לפחות עובר למועד פטירתה (29.11.07).

            ג.          הנטל להוכחת התקיימות התנאי של מגורים בדירה משך שלוש שנים לפחות           עובר לפטירת הדייר החוזי מוטל על כתפי הנתבעת [ראו ע"א (מחוזי - ת"א)   2054/01 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' ואחניש סוליקה,           פ"מ התשס"ג (2) 281, 288 (24.1.2005)].

            ד.         מהראיות שהובאו לפני אני קובעת, כי הנתבעת לא הוכיחה זאת.